שבלי, החלק הצפוני של בורגון, בין דיז׳ון לפריז, הוא אזור יין צרפתי שנהנה בשנים האחרונות מביקוש שיא. הפופולריות הגדולה לה זוכה האזור הביאה לכך ששטחו הורחב, ובחלק מהכרמים יש נטייה להגדיל את היבול ולהשתמש במיכון חקלאי. כתוצאה מכך השוק נעשה רווי ביין מאיכות בינונית הנושא את שם שבלי כהבטחה שאין לה כיסוי. כשהנסיבות הן כאלה, אנחנו בצ׳ירז רואים לנו כשליחות למצוא ולהציע לכם יינות שמייצגים מקום, מבטאים אדמה ומסורת, ועומדת מאחוריהם מסירות חקלאית וייננית של מי שעושה אותם. לשבלי טוב יש מורכבות עדינה, שמיימית ומכשפת, ויכולת התיישנות מרשימה. מקורם של אלה בענבי השרדונה שמפיקות הגפנים הבוגרות של האזור, ובקימרידג׳יין, הקרקע יוצאת הדופן עליה הן גדלות. הקור של שבלי, שהוא האזור הצפוני ביותר בו יכולים ענבי השרדונה להבשיל, שומר על החמיצות הגבוהה של היין ועל חדות הפלדה שלו, שתי תכונות שנדיר למצוא בשרדונה מאזורים אחרים. אדמת הקימרדג׳יין עשויה גיר וחמר, מלאה במאובנים ומתנקזת בקלות. היא תורמת לטעם המינרלי הנהדר של היין שלעיתים מתואר כ׳פלינטי׳, כלומר מזכיר אבן רטובה או אבק שריפה. שבלי טוב הוא יין בעל צבע זהב לבן אטרקטיבי, עם השתקפויות עדינות וירקרקות. האף מזכיר פירות הדר חמצמצים ופרחים לבנים מיובשים. החך מעודן, חלק ועשיר, וחושף איזון מרשים. עם תסיסה עדינה ודיסקרטית או עם חיזור קל, היין מינרלי מבלי להיות יבש, ופירותי תוך כדי היותו מעודן, בקיצור - כל מה שחובב יין שאוהב מינרליות וחדות היה רוצה לקבל. ז׳אן-ז׳וזף מורו, יצרן חביות צעיר שפתח בשבלי ב1814- חנות למכירת חביות יין ותיקון שלהם, נישא לביתו של יינן מקומי שפגש במהלך העבודה. כשהוא הלך לעולמו והוריש לזוג את אחד היקבים הוותיקים של האזור, מורו החל לייצר יין, והעסק שנשא את שמו התרחב גם לסחר ביין. באותה העת ייננים מעטים בקבקו את היין שלהם ושווקו אותו לצרכן הסופי. על ההבגרה והמסחר הופקדו סוחרי היין, הנגוסיאנים, שרכשו מהייננים את היין המוכן, הבגירו אותו בחביות או מכלים והוציאו אותו לשוק תחת שמם. כנגוסיאן, מורו שילב את היתרונות שהציעה האדמה של משפחתה של אשתו, את הבנתו בחביות ואת חושי המסחר החדים שלו. במשך הדורות גדל בית מורו והפך לאחד היצרנים המשמעותיים של שבלי. הוא יצר קשרים ארוכים עם כורמים מובחרים ושם יד על החלקות המשובחות. חלקות הכרמים בשבלי מאופיינות בשונות אקלימית )מיקום טופוגרפי בגבעה או בפלאטו, זווית החשיפה לשמש, הגנה מרוח, גדה ומרחק מהנהר( ובהבדלים בקרקע )אבני גיר קימרידג׳יין רכות או סלעי גיר פורטלנד קשים, שמעליהם אדמה שעומקה ואחוז החרסית והגיר בה משתנים לפי הסלע, השיפוע, הסחף, הגדה והמיקום ביחס לנהר(. מאפייני טרואר אלה באים לידי ביטוי בפרי, ומודגשים באמצעות העבודה ביקב. בסופו של דבר, כשהם עקביים וברורים, הם משתקפים גם באיכות היין ובמורכבותו, ומקבלים הכרה בחלוקה המקובלת לארבע דרגות האפלסיון, הלוא הן פטי שבלי, שבלי וילאז׳, שאבלי פרמייה קרו ושבלי גראן קרו. מורו זוכה להחזיק בכרמים בחלקות הנחשקות ביותר כמו הגראן קרו Clos Les, Vaudésir ו- Valmur , פרמייה קרו Montmains, Vaillons, Fourchaume, Vaucoupin, Milieu de Mont. . למרות גודלו הניכר של הבית הקפידו בני משפחת מורו, שנותרו מעורבים כל העת, על איכות העבודה בכרם וביקב. בשנת 1974 רכש יצרן הוויסקי הקנדי היראם ווקר 50% ממניות ז׳אן מורו ובנו, רכישה אותה השלים ב.1985- ב1997- עבר העסק לידי קבוצת ג׳יי. סי. בואסה, יצרנית יין מנואי סן ז׳ורז׳ שבדרום בורגון. בני משפחת מורו, שעזבו ב,2001- הותירו בידיהם את הכרמים ההיסטוריים, ובן הדור השישי פביאן מפיק מהם יין תחת השם דומיין כריסטיאן מורו. הייננית ילידת שבלי לוסי דפואי, שמובילה מ2007- את העשייה של ז׳אן מורו ובנו, מציעה יינות שניתן לשתות בצעירותם אך יש להם פוטנציאל התיישנות מרשים, ומשכילה לבטא את הטרואר הייחודי של האזור תוך שמירה על הרמוניה של טקסטורה ופרי.